- ריב׳
- רִבּוּנָא, רִיבּ׳,v. רִיכּוּנָא.
Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature. Jastrow, Marcus. 1903.
Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature. Jastrow, Marcus. 1903.
ריב — התנצחות, מחלוקת, דיון, ויכוח, פולמוס, קונפליקט; מדון, מלחמה, מאבק, קטטה, סכסו … אוצר עברית
ריב הלשונות — הוויכוח שנסב בסוף המאה ה 19 אודות השפה בה ידברו בארץ {{}} … אוצר עברית
ריב קולני — S{{}} … אוצר עברית
איש ריב — מסוכסך, מרבה בהתנגשויות, מסובך בריב {{}} … אוצר עברית
אשת ריב — מסוכסכת, מרבה בהתנגשויות, מסתבכת בריבים {{}} … אוצר עברית
התגלע ביניהם ריב — רבו, התנגחו זה בזה, נפלו דברים ביניהם {{}} … אוצר עברית
התחיל ריב — בא בריב, נכנס לתגרה, התקוטט {{}} … אוצר עברית
חרחור-ריב — סכסכנות, ליבוי יצרים, המרדה, גרימת מדנים {{}} … אוצר עברית
חרחר ריב — סכסך, הסית להיאבק, עימת {{}} … אוצר עברית
נגלע ביניהם ריב — רבו, התנגחו זה בזה, נפלו דברים ביניהם {{}} … אוצר עברית
נפל ביניהם ריב — רבו, התקוטטו, התווכחו {{}} … אוצר עברית